פרק כה ב -ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. ופירש רש"י, לי לשמי, ופירש ר' שאול בראך על פי מה שהביא בבעל הטורים תיבת תרומה, תורה מ', שניתנה לארבעים יום, ויש לומר בהקדים למה אמר מאת כל איש. הלא לתרומת המשכן נדבו גם נשים וקבלו מהם, כדכתיב (שמות לד) ויבאו האנשים על הנשים. יש לומר דרמז למה דאיתא במדרש תנחומא (משפטים ה') שעקילס בן אחותו של אנדריאנוס השיב לדודו, שאמר לו היה לך ללמוד תורה, ולא לימול את עצמך, אמר לו מי שאינו נימול אינו מבין התורה, וידוע שעל ידי המילה נחקק שמו יתברך באבר הזה, וזו פירוש על בריתך שחתמת בבשרנו. וזהו שאמר יקחו לי תרומה וגו'. ויקחו אותי דהיינו שמי, שעל ידי שימולו, ואחר כך יבינו התורה, ואתי שפיר שאמר מאת כל איש. שמילה ותורה שייך רק באנשים, ומצאתי בתוספות על התורה סוף פרשת נצבים. כתבו שבזכות המילה קבלו התורה, ואתי שפיר שמי שאינו נימול אין משיג (התורה הקדושה: (בהיות הבוקר

פרק כ"ה ט"ו- בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו. וכתב בספר שרביט הזהב שראשי תיבות הבדים לא יסורו ממנו. אותיות מילה, וצריך ביאור מה שייך בזה רמז מצות מילה, ונראה דהנה איתא בגמ' (שבת כג:) מאן דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, ומאן דמוקיר רבנן הוו ליה חתוונתא רבנן. והנה ידוע הוא דהבדים מרמזים ומורים על העשירים שמחזיקים תלמידי חכמים, ונושאים עליהם הארון, כי הארון מרמז על תלמידי חכמים הלומדים תורה, שעליהם כתוב (תהלים מ) ותורתך בתוך מעי. כמו שמונחים הלוחות בארון. והנה האב מחוייב למול את בנו, ומובן מאליו שזאת איננו יכול לקיים אלא כשיש לו בן, והנה לשאת את הארון בהם הוא ראשי תיבות לאהב, דהיינו לאהב ולהיות רחים אטת תלמידי חכמים, וממילא יהיה לו בנין רבנן, ויזכה לבנים אשר על ידם יזכה למצוה רבה הלז מצות מילה, לכן מרומז בה מילה: תורת משה