גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות בתורה, ולפיכך לא לחנם מסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד, וכעניין שאמרו על הפסוק (זכריה י"ד) מה המכות האלה בין ידיך, אשר הוכתי בית מאהבי. שגרמו לה ליאהב לאבי שבשמים... מה לך יוצא ליהרג, על שמלתי את בני...והמצוה קיימת ואינה מקבלת הביטול בשהיא קיום העולם באמת. (לשון היעב"ץ), וכן רואים היום, שאף אלו שלדאבונינו נתרחקו מדרך אבותינו, מחזיקים במצוה זו שאינה מקבלת הביטול. וגם אצל אחינו בני ישראל ממדינות חבר העמים, נערים וזקנים, שמושרש בנשמתם ומתעוררים בתשוקה, לבא להחתם באות ברית קודש, והכל בזכות מסירות נפשם של האבות הקדושים, שמסרו נפשם על מצוה זו, משפיע על הבנים לקיימה, וכמדרש על פרשת השבוע שבזכות האבות זוכים הבנים. (פרק ל"ה ו') ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור, מה ראה להזכיר כאן חור הסבא מה שלא הוזכר אצל אהליאב אלא בשעה שבקשו ישראל לעבד עבורה זרה במעשה העגל, נתן נפשו על הקדוש ברוך הוא ולא הניחן, עמדו והרגוהו, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שאני פורע לך, משל למלך שמרדו עליו לגיונותיו, עמד שר הצבא שלו עמהם, אמר להם על המלך אתם מורדים, עמדו והרגו אותו, אמר שר הצבא שלו ונלחם עמהם אמר המלך אלו ממון נתן לי לא הייתי צריך לפרוע לו, על אחת כמה וכמה שנפשו נתן עלי, מה אני עושה לו, אלא כל בנים שיצאו ממנו אני מעמידם דכסים ואפרכים, כך בשעה שעשו ישראל העגל, עמד חור ונתן נפשו על הקדוש ברוך הוא, אמר לו חייך, כל בנים היוצאים ממך, אני מגדלם שם טוב בעולם, שנאמר ראו קרא ה' בשם בצלאל (שמות ל"ה ל"א) וימלא אתו רוח אלקים.