פרק י"ד' ב'- זאת תהיה תורת המצרע. ופירש התפארת שלמה בפרשת תזריע על הפסוקים אשה כי תזריע וגו' וביום השמיני ימול בשר ערלתו. יש לדייק למה הוצרך לומר אשה כי תזריע, הלא יספיק לומר כי תלד זכר. גם סמיכת הענין וביום השמיני ימול, לכאן בפרשת תזריע, כי אין זה מקומו רק בפרשת מילה הי' לו לכתוב,... אכן יבואר על פי דבריהם זכרונם לברכה על הפסוק (איוב מא, ג) מי הקדימני ואשלם. אמר הקדוש ברוך הוא, שמא עשית מזוזה עד שלא נתתי לך בית, וכלום עשית ציצית עד שלא נתתי לך בגד וקיימת מצות מילה עד שלא נתתי לך בן זכר וכו' עיין שם במדרש. ולכאורה יש להבין הלא אם לא היו לו הדברים האלה הנה לא נתחייב כלל בהמצות הללו, כי אם לא הי' לו בית איך יכול לעשות מזוזה, וכן בציצית אם אין לו בגד איך יעשה ציצית, וכן במילה וכדומה. אך הכוונה בזה כי הנה זה שורש כל מעשה האדם בעוה"ז לכוון כל מעשיו לשם שמים ובטרם בואו לעשות שום מלאכת העבודה בעוה"ז צריך להקדים לו במחשבתו התכלית הנצמח מהפעולה אשר הוא עושה לאיזה מצוה ממצות ה'. וזה יהי' שורש ראשית ויסוד לכל מעשיו בעוה"ז ועבודתו תמיד. ועל דרך זו יסוב כל מלאכת האדם ומשא ומתן כל הימים, ואז תהי' כל מלאכתו מלאכת הקודש, ונרצה לו לפני ה', וכמו שאמרו רז"ל (אבות ב, יב) כל מעשיך יהיו לשם שמים. וזה שמבואר במדרש רבה, שמא עשית לי מזוזה. פי' שלא נתכוונת לבנות לך בית לשם ה' בשביל לעשות בו מזוזה וכדומה, שיהי' כל עיקר בנינו ומעשהו רק כדי לקיים מצות ה', כי מדרך העולם שבונין בית כדי לשבת בו, וכן המלבוש לכסות בו, וכן בכל תענוגי העולם העושים לעצמם, ובאמת כל העולם הזה לא נברא רק לכבוד השם יתברך, והוא כפרוזדור לנכנס לטרקלין, וכן הדבר בכל מקרי העולם, בכל תהלוכות האדם אשר יתחדשו עליו מסיבות העולם הזה רחמנא לצלן, הם רק להעיר לב האדם משינת תרדימת הזמן להתעורר על ידיהם לקיום מצותיו יתברך שמו. ומי האיש החכם יבין את זאת כי ישרים דרכי ה'. וכזה הענין גם כן במצורע, שנאמר (ויקרא יד, ב) זאת תהי' תורת המצרע ביום טהרתו. רצה לומר כל עניניו של המצורע, רק תורה לטהר את עצמו בהתקרב את לבו לתורה, וכן נאמר (שם לב) זאת תורת אשר בו נגע הצרעת, הוא רק תורה לקרב את לבו ....כי אין דבר בעולם שאיננו מכוון לתורת ה' ולמצותיו, כאשר העולם הזה נברא בהתורה, והיא פנת יסוד כל דבר, ...וזהו שאמר הכתוב, אשר כי תזריע, פי' מתחלת הזריעה הנה יהי' הכוונה רק לשם שמים, לא להנאת עצמה, רק להוליד בן זכר שיקוים בו מצות ה' במצות מילה. וזהו אשר כי תזריע כו' וביום השמיני ימול שיקוים בו המקרא הזה על דרך זה תהי' הזריעה מתחילה כדברינו הנ"ל: