פרק ט"ז' פסוק ג' -בזאת יבא אהרן. זה שאמר הכתוב (משלי כד) כי בתחבולות תעשה לך מלחמה. ר' נתן ור' אחא בשם ר' סימון אמר, אם עשית חבילות של עבירות, עשה כנגדן חבילות של מצות. (שם ו) עינים רמות, (דברים ו) והיו לטוטפות בין עיניך. לשון שקר, ולמדתם אותם את בניכם. ידים שופכות דם נקי, (שם) וקשרתם לאות על ידך. לב חורש מחשבות און, והיו הדברים האלה. רגלים ממהרות לרוץ לרעה, הוי רץ אחר מילה שהיא בין ברכים, ויש בזה ב' פירושים, אם הכוונה על המוהל או על הסנדק. יפיח כזבים עד חמס, (ישעיה מג) ואתם עדי נאום ה'. ומשלח מדנים בין אחים (תהלים לד) בקש שלום ורדפהו. (ויקרא רבה פרשה כא ה)

ר' יודן פתר קריא בכהן גדול, בכניסתו לבית קדשי הקדשים חבילות חבילות של מצות יש בידו, בזכות התורה, (דברים ד) וזאת התורה. בזכות מילה (ישעיה נט) זאת בריתי. בזכות שבת, (שם נו) אשרי אנוש יעשה זאת. בזכות ירושלים, (יחזקאל ה) זאת ירושלים. בזכות שבטים, (בראשית נ) וזאת אשר דבר להם אביהם. בזכות יהודה, (דברים לג) וזאת ליהודה. בזכות ישראל, (שיר ז) זאת קומתך. בזכות תרומה, (שמות כה) וזאת התרומה. בזכות המעשרות, (מלאכי ג) ובחנוני נא בזאת. בזכות קרבנות, בזאת יבא אהרן: (ויקרא רבה פרשה כא ו')

רבי חנינא ור' יהושע בן לוי חברין דרבנן אמרו, מפני מה כהן גדול משמש בשמונה בגדים, אלא כנגד מילה שהיא לשמונה ימים, ההא הוא דכתיב (מלאכי ב) בריתי היתה אתו החיים והשלום: (ויקרא רבה פרשה כא י)

בזאת יבוא אהרן כו' - בזכות מילה שנאמר זאת הברית אשר תשמרו כו'. בירושלמי (יומא פרק ז הלכה ג) אמר ר' לוי מפני מה כהן גדול משמש בשמונה בגדים, כנגד מילה שנתנה בשמונה. וכאן כשנכנס לקדש הקדשים משמש בארבעה בגדים, משום דבפרק הזרוע והלחיים (חולין קלא:) מביא על הפסוק ועל כל עם הקהל יכפר. אלו העבדים, ובעבדים איכא מקנת כסף שנימול לאחד (שבת קל"ח), לכן כאן שגם המה בכלל הכפרה משמש בארבעה בגדים. והפירוש, דמילה אם אינו מקיים את בריתי הפר כתוב (הכרת תכרת) [ונכרתה] (בראשית יז, יד) דאף לאחר יוהכ"פ דאינו מכפר על מפר ברית בבשר, לכן יבוא בזאת במילה ודו"ק: (משך חכמה)

פרק י"ח-ל') -ושמרתם את משמרתי. (ויקרא יח ל) דרשו רבותינו זכרונם לברכה (מו"ק ה' ע"א) עשו משמרת למשמרתי. אך אם לכונה זו לבד נאמר, קשה למה נאמר דוקא אחר פרשת עריות, הלא בכל התורה כולה נצטוו לעשות משמרת למשמרת. והנה (במדרש) (ירושלמי ר"ה פ"א [ה"ג]) איתא ושמרתם את משמרתי, מה שאני שומר שהקב"ה שומר תורתו. והנה זה תמוה יותר, דאינו ענין כלל לפרשת עריות, רק למצות שבת ומצות גמילות חסדים וכדומה. והנראה לי בזה על פי היערות דבש (חלק ב' דף ט"ו ע"א וע"ב) מה שכתב שם על הפסוק (תהלים ס א-ג) מכתם לדוד (פירש רש"י (ד"ה על) שהיה מכתו תם שנולד מהול), (תהלים ס ב) בהצותו את ארם נהרים וישב יואב ויך את אדום וגו'. ותורף דבריו כי מאדים כוכבו של עשו, לכך נאמר לו על חרבך תחיה (בראשית כז מ) ומצות מילה מבטלת כחו. וזה הטעם שציוה משה ליהושיע צא הלחם בעמלק (שמות יז ט), ולא עשה משה בעצמו, כי הוא נולד מהול כדכתיב ביה (שם שמות ב ב) כי טוב הוא, כפירוש רבותינו זכרונם לברכה (סוטה י"ב.), ולכך אין לו כח להחליש כח מאדים, וישראל לא מלו במדבר, על כן בחר ביהושיע. וזה שאמר בהצותו את ארם נהרים, ואחר כך וישב יואב ויך את אדום. וקשה למה ארם הכה בעצמו, ולהכניע את אדום וישב יואב, ולכך אמר לדוד מכתם, שהיה מכתו תם ונולד מהול, לכך הוצרך לשלוח את יואב, ולכך פירש רש"י (ד"ה זנחתנו) כשצפה בגזירות שגזרו (ישמח משה)