פרק י"ט כ"ג –כל עץ מאכל וערלתם ערלתו. ר' זעירא אומר, חמש ערלות בעולם, ארבע באדם ואחת באילן וכו', אחת באילן שנאמר כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו: (פרקי דרבי אליעזר פכ"ט)
וערלתם ערלתו. ערלה בכל מקום מאוסה, ערלה שהכנענים נתגנו בה שנאמר (ירמיה ט' כ"ה) כי כל הגוים ערלים (וכאן הוא אומר וערלתם ותרחקו) עיקר ערלה מאוס: (לקח טוב)
ערלתו את פריו. מנין למילה שבאותו מקום, נאמר כאן ערלתו (בראשית לד כד) ונאמר להלן גבי נטיעה ערלתו, מה להלן דבר שעושה פרי, אף כאן דבר שעושה פרי. אימא לבו דכתיב (דברים י' ט"ז) ומלתם את ערלת לבבכם, ואימא אזנו דכתיב (ירמיה ו' י') הנה ערלה אזנם, דנין ערלתו תמה (באותיותיה) מערלתו תמה, ואין דנין ערלתו תמה מערלת שאינה תמה. (שאין זו אמירה תמה שאינו מפורש בתוך התיבה ערלת מה) (שבת קח.)
רב הונא בר קפרא אמר ישב אברהם אבינו ודרש נאמר ערלה באילן ונאמר ערלה באדם מה ערלה שנא' באילן מקום שהוא עושה פירות אף ערלה שנאמר באדם מקום שהוא עושה פירות. אמר ר' חנין בן פזי וכי כבר היה אברהם אבינו יודע קלין וחמורין וגזירות שוות אלא רמז רמזה לו (בראשית יז) ואתנה בריתי ביני וביניך וגו' מקום שהוא פרה ורבה... ר' ישמעאל ורבי עקיבא, ר' ישמעאל אומר אברהם כהן גדול היה ההא הוא דכתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וכתיב (שם יז) ונמלתם את בשר ערלתכם. ומהיכן ימול אם ימול מן האוזן עדיין אינו כשר להקריב, אם ימול מן הלב עדיין אינו כשר להקריב, אם ימול מן הפה עדיין אינו כשר להקריב, מהיכן ימול ויהיה כשר להקריב, הוי אומר זו מצות הגוף. ר' עקיבא אומר ד' ערלות הן נאמר ערלה באוזן (ירמיה ו) הנה ערלה אזנם ערלה בפה שנאמר (שמות ו) ואני ערל שפתים נאמרה בלב שנאמר (ירמיה ט) וכל בית ישראל ערלי לב, וכתיב (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים, מהיכן ימול, אם ימול מן האוזן עדיין אינו תמים, אם ימול מן הפה עדיין אינו תמים מהיכן ימול ויהיה תמים, הוי אומר זו ערלת הגוף. נגדא אמר. כתיב ובן שמונת ימים, מהיכן ימול אם מן האוזן, עדיין אינו שומע, אם מן הפה עדיין אינו מדבר, אם מן הלב עדיין אינו יכול לחשב, מהיכן ימול ויהיה שומע ומדבר ומחשב, הוי אומר זו ערלת הגוף. אמר ר' תנחומא מסתברא כפי מה שאמר דנגדא.
וערל זכר אשר לא ימול. רבי יודן בשם ר' יצחק ורבי ברכיה בשם רבי יצחק ותנו לה בשם רבי יוסי בן חלפתא, וערל זכר, וכי יש ערל נקבה, אלא ממקום שרואין אותו ויודעין אם זכר הוא או נקבה משם מולין אותו. (מדרש רבה פרשה כה פסקה ו)
דרש ר' לוי בר סיסי (יחזקאל טז) ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר מאי גדלי בשר וכי יש לזה רגל אחד ולזה ג', ובזה נפרש גדלי בשר, יותר מאחרים אלא שהיו כלם ערלים וכן הוא אומר וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו... ר' ברכיה ור' סימון בשם ר' שמואל ב"ר נחמני כתיב (יהושע ה) וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות אמר ר' לוי מקום שהיא גבעה בערלה: (מדרש רבה פרשה כה פסקה ו)
|