(ישעיה נח) כי תראה ערום וכסיתו. רב אדא בר אהבה ורב ורבי יוחנן, חד אמר מדקדקין לבדוק אם העני שבא לבקש בגדים ללבוש באמת צריך לבגדים בכסות, ואין מדקדקין בחיי נפש אוכל, שכל מי שמבקש אוכל נותנים לו מיד וחכמים אומרים אף בכסות אינן מדקדקין, מפני בריתו של אברהם אבינו, להיות גומלי חסדים בלי לדקדק כל כך(מדרש רבה ויקרא פרשה לד פסקה יד)

פרק כ"ה מ"ב-נ"ה- כי עבדי הם... כי לי בני ישראל עבדים... בטעמי המצוות לר"מ ריקנטי הביא טעם לברית מילה, וזה לשונו, טעם מצוה זו, כי הבדיל ה' את ישראל לחלקו, וחתמם באות ברית קדש להכיר שהם עבדיו. וכמו שהם מובדלין בנפשותם, כן יהיו מובדלים בגופם, וכמו שביד האדם להשלים גופו, כך בידו להשלים נפשו.

מהר"ל (בספר גור אריה פרק ט"ו פסוק כ"ב) כי הברית הוא חותמו של האדם שהוא עבד לו.

פרק כ"ה-ל"ה- וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו... וחי אחיך עמך הדא הוא דכתיב גומל נפשו איש חסד (משלי יא) ועוכר שארו אכזרי אמר רבי אלכסנדרי זה עשיר שמגעת לו שמחה סעודת שמחה כגון נישואין או ברית מילה ואינו מדביק את קרוביו עמו ואינו מזמין את קרוביו בשמחתו, לאכול עמו משום עניות שלהם והיינו משום שהם עניים לכן אינו מזמינם, עליו נאמר הפסוק שארו אכזרי שמתאכזר אל קרוביו אמר רבי נחמן כתיב (דברים טו) כי בגלל הדבר הזה במצוות צדקה לא נאמר בעבור אלא בלשון בגלל לדרוש גלגל הוא שחוזר בעולם שהקדוש ברוך הוא מגלגל את בני האדם בעולם כגלגל, פעם זה עשיר ופעם זה עני, וזה שמתאכזר אל קרוביו העניים בסוף הם יעשירו והוא יעני, לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי ימוך אחיך: (ויקרא רבה פרשה לד) ויש להוסיף מה שכתב היעב"ץ בספר מגדל עוז (נחל השלושה עשר אות י"ז) וזה לשונו צריך שלא לשכוח להזמין עניים אל הלחם בסעודת הברית שלא לתת מקום למקטרג, כי אין מצוה להאכיל עשירים, ואפילו אברהם אבינו נתנסה בעקדה מחמת שעשה משתה גדול ביום המילה לגדולי הדור ולא היו מצוים לו עניים, לפיכך היה לו להקריב קרבן, ושכיחי וקיימי עניים, ופשיטא שחיוב גדול להקדימן לכל אדם, ואין קרבן חביב להקדוש ברוך הוא מזה, והמעלים עיניו מהם מתחייב בנפשו ומערבב שמחתו... לכן צריך להתאמץ בזה כל איש לפי יכלתו: