פרק א' א'-ב'-וידבר ה' אל משה במדבר סיני.. שאו את ראש..למשפחותם לבית אבותם... מובא בילקוט שמעוני (במדבר רמז תרפד) בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם בהן מה ראו להתקרב יותר מן האומות, סתם פיהן הקדוש ברוך הוא, אמר להן הביאו לי ספר יוחסין שלכם, שנאמר הבו לה' משפחות עמים, כשם שבני מביאין, ויתילדו על משפחותם, לכך מנאם בראש הספר הזה אחד המצות, אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני, ואחר כך וידבר ה' במדבר סיני שאו את ראש כל עדת בני ישראל שלא זכו ליטול את התורה אלא בשביל היוחסין שלהן, גן נעול אחותי כלה וגו' אחת היא יונתי תמתי. והקשה בספר צדקת יוסף מה הקשר בין ספר יוחסין לקבלת התורה ומה תשובה יש בזה ופירש על פי מה שביארו המפרשים על הפסוק (תהלים כ"ט) ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום. שהדבר ידוע שאין באפשרות כל אחד מישראל לקיים את כל מצוות התורה, ולדוגמא, מצוות שנוהגות רק בכהנים ולויים, וכן מצוות פאה ובכורים וכדומה שרק עשירים יכולים לקיים מצווה זו, אבל כשיש אחדות בין כלל ישראל אז נחשבים כגוף אחד, והמצוה שהאחד עושה, נחשבת כאילו גם חבירו עשאה ונמצא שבין כולם יש קיום לכל התורה כולה, וזה פירוש הפסוק ה' נותן לעם ישראל עוז וזה התורה, שנקראת עוז (כבשיר השירים רבה ב) ולכן ה' יברך את עמו בשלום, שיהיה שלום ואחדות, ועל ידי זה יהיה קיום לכל התרי"ג מצוות. וכתב בתכלת מרדכי בשם המורה נבוכים (ח"ג מ"ט) שמצוות מילה גורמת אחדות בין ישראל, כי דבר שהוא מסגנון אחד מאחדם ביחד, ונודע שמצוות מילה היא לנו מורשה לנו מאברהם אבינו שהיה הראשון שנצטווה עליה. ופירש בספר צדקת יוסף שזה הפירוש בדברי הילקוט, שלכן אמר ה' שיביאו את ספר היוחסין שישראל מתיחסים לאברהם אבינו, ויש להם מצוות מילה ועל ידי זה יש ביניהם אהבה ואחדות ויש קיום התורה בשלמות, אבל אומות העולם שאין להם מצווה זו מטעם שאין מתיחסים לאברהם אבינו, אז לא יהיה לעולם קיום על ידם לכל תרי"ג המצוות, ולכן לא ניתנה התורה רק לישראל: (צדקת יוסף)

פרק א' ג'- תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן. יש לפרש מה שנאמר בלשון צבאות, על פי המדרש על הפסוק, (שיר השירים פרשה ב) השבעתי אתכם בנות ירושלים. במה השביען, רבי יהודה ברבי סימון אמר השביען במילה, בצבאות, בצבא שיש בה אות, שעם ישראל משתבח בזה שיש בם אות מיוחד, וזהו צבא ה', שמקיימים את אות ברית קודש. ויש להוסיף הקשר בין המילה למנין, שהרי לא נגזרה גזירת המרגלים על פחותים מבן עשרים, וכולם נימולו במצרים, ולכן שייך השבח שהם צבא ה' לפי שהם עכשיו נימולים: