פרק ז' מ"ח- (איוב מא) ביום השביעי. מי הקדימני ואשלם וגו'. אמר ר' תנחום ב"ר אבא, מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים, מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים ומשנים, מי שאין לו בית ועושה מזוזה, מי שאין לו טלית ועושה ציצית, מי שאין לו בנים ומוהל והיינו שמל אחרים בחינם או שנותן שכר למוהל למול אחרים בחינם, ועושה ספרים ומשאילן לאחרים אמר הקדוש ברוך הוא, זה הקדים וקיים מצותי עד שלא נתתי לו במה לקיימן, צריך אני לשלם ליתן לו ממון, ובנים, שיהיו קוראים בספרים הוי מי הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרה למה שאיני חסר דבר שהעולם ומלואו שלי הוא לכך נאמר (שם) תחת כל השמים לי הוא. ופירושו שמי שמשתדל בענין המילה לזכות יהודים במצוה זו, זוכה לבנים ויוכל למולם. (במדבר רבה פרשה י"ד)

פרק ז' פ'-כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת. כנגד מי נאמר פסוק זה, ולמה מספר עשר... וכנגד עשרה בריתות האמורות בפרשת מילה, מלאה קטרת. כנגד המילה הכתוב מדבר שבשעה שמלו ישראל במצרים שנא' (יחזקאל טז) ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי. היה ריח הדם והערלה ערב לפני הקדוש ברוך הוא כבשמים, וכן כשמלן יהושע, כמו כן היה ערב לפני הקדוש ברוך הוא ועל זו נאמר (שיר ד) אלך לי אל הר המור. זו מילה של מצרים שעשו מן הערלות הר, מפני שהיו כולן צריכין לימול והיה ערב לפני הקדוש ברוך הוא כריח מור דרור שהיה ראש הבשמים, ואל גבעת הלבונה. זו מילה של ביאת ארץ כנען שעשו מן הערלות גבעה, כמה דתימא (יהושע ה) אל גבעת הערלות. והיה ריחם ערב לפני הקדוש ברוך הוא כריח לבונה (במדבר רבה פרשה יד)