פרק כ"ה י"א- בקנאו את קנאתי בתוכם. וכך היו ישראל נהוגים למול עד שנחלקו לשני ממלכות ומלכות אפרים נמנעה מהם ברית מילה ועמד אליהו זכור לטוב, וקנא קנאה גדולה ונשבע לשמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ ושמעה איזבל ובקשה להרוג אותו, ועמד אליהו והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לו הקדוש ברוך הוא, אליהו טוב אתה מאבותיך, ברח, עשו בקש להרוג את יעקב וברח מלפניו שנ' ויברח יעקב פרעה בקש להרוג את משה וברח ונמלט מלפניו שנ' וישמע פרעה את הדבר הזה שאול בקש להרוג את דוד וברח מלפניו ונמלט שנ' אם אין אתה ממלט את נפשך וכתיב אחר אומ' ודוד ברח וימלט למד שכל הבורח נמלט, ועמד אליהו זכרונו לברכה, וברח לו להר חורב שנאמר, ויקם ויאכל וישתה. ושם נגלה לו הקדוש ברוך הוא, אמר לו מה לך פה אליהו, (היה לו שיאמר לפניו רבונו של עולם, הן בניך בני אברהם יצחק ויעקב שעשו לך רצונך בעולמך, הוא לא עשה כן אלא אמר קנא קנאתי וגו'. התחיל הקדוש ברוך הוא לדבר עמו דברים של תנחומים, אמר כשירדתי ליתן תורה לישראל לא ירדו עמי אלא מלאכי השרת שרצו בטובתן שנאמר, צא ועמדת בהר וגו'. ואחר הרעש אש, המתין לו שלש שעות עדיין עמד בדברים הראשונים ואמר קנא קנאתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא, ואת אלישע תמשח לנביא תחתיך. ומה שבדעתך אין אתה יכול לעשות ילקוט שמעוני מלכים א' רמז ריז)... אמר לו, לעולם אתה מקנא, קנאת בשטים על גלוי עריות, שנאמר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. וכאן קנאת, חייך שאין עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך, מכאן התקינו חכמים לעשות כסא אחד מכובד למלאך הברית שנקרא אליהו זכרונו לברכה מלאך הברית, שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים: (פרקי דרבי אליעזר פרק כח)

אמר ר' אליעזר אליהו דא זה פנחס. אי בשביל שקינא להקדוש ברוך הוא, זה קינא וזה קינא... דאמר רבי אליעזר, כתיב, קנא קנאתי. קנא בשיטים, וקנאתי הכא. אמר ליה הקדוש ברוך הוא, עד מתי אתה מקנא לשמי: (זהר חדש מדרש רות מאמר מי הוא אליהו)

פרק כ"ה י"ב- הנני נותן לו את בריתי שלום. אמר ר' פנחס בשם ר' שמעון בן לקיש הוא פנחס הוא אליהו זכור לטובה ולברכה שאלולי הוא לא היה לנו חיים באדום הרשעה הוא שאמרו רבותינו משעה שחרב בית המקדש הוא מקריב שני תמידין בכל יום לכפר על ישראל וכותב בעורותיהן מעשה כל יום ויום. ויש לפרש שכיון שאליהו זכור לטוב בא ומעיד בכל מקום שיש ברית מילה לכן הוא זכה להיות מלאך הזכות בכל מקום: (מדרש שוחר טוב מזמור סג) וכן הביא בספר דברי נגידים (עמוד קעו) וזה לשונו ובזה יובן גם כן הטעם שנוהגים לעשות כוס ה' מן הכוס שהכינו מקודם לכבודו של אליהו הנביא, בליל פסח. כי הוא המלאך של שפע הברכה. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, פנחס זה אליהו, ונאמר לו, הנני נותן לו את בריתי שלום. ואמר גם כן שלא מצא הקדוש ברוך הוא, כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, ולפיכך במקום שיש ענינו של אליהו היינו ברית השלום שם יש מקום לשפע הברכה. וכיון ששפע הברכה תלוי בשלום שהוא ענינו של אליהו לכך נוהגים ליקח זה הכוס שהכינו לכבודו של אליהו ולעשות אותו לכוס ה' הבא בשביל שפע הברכה בפרנסה

פרק כ"ה י"ג- תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל נאמר לי משם קדוש ישראל...מורנו הרב שלמה מקארלין זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא ה' יקום דמו, שאמר בשם המדרש, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאליהו שיצטרך להיות בכל מילה שבישראל, אמר אליהו אתה ידעת שאני מקנא לשמך יתברך, הנה אם יהיה הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם, והבטיחו ה' יתברך שיכפר להבעל ברית, ואז יהיה ריקן מעבירות, והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה, הבטיחו ה' יתברך שיכפר גם לו, השיב עוד אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו ה' יתברך שיכפר לכלל הקהל כן שמעתי שיצאו הדברים מפי הקדוש הנזכר לעיל, ונראה לי, שזה מרומז בפנחס הוא אליהו, תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל, כי הואיל ומדתו קנאה, והוצרך להיות אצל כל ברית ולא יוכל לסבול, על ידי זה גורם הכפרה לישראל, כי הוצרך ה' יתברך להבטיחו כן נראה לי: (אגרא דפרקא לבעל הבני יששכר)

בספר אשל אברהם (אות רנ"א) הביא בשם השפת אמת ששמע זאת מפי מורו הגאון הקדוש בעל אריה דבי עילאי וזה לשונו הרבי ר' אלימלך אמר על אחד מהיושבים בבית מדרשו, שיש לו גילוי אליהו, וישאל אותו איש אחד איך אפשר שיהיה כן הלא בעל אבן עזרא אינו מודה שיש כעת גילוי אליהו, ומסתמא לא היה לו גילוי אליהו וזאת מעלתו גם כן יעיד שבעל אבן עזרא היה גדול יותר מאיש זה שמעלתו אמר עליו שהוא בעל גילוי אליהו, והשיב הרב ר' אלימלך אמת כן הדבר כאשר אמרתי, ואקדים לך הקדמה, הנה אמרו חכמינו זכרונם לברכה שאליהו הוא מלאך הברית והנה אליהו בארבע טיסות שט העולם, ואיך אפשר שיהיה בשעת כל מילה ומילה, הלא כל המילות הם בזמן אחד אחר זמן התפלה ואפשר בזמן שמברכין כאן ברכת על המילה, מברכין בסוף כל העולם גם כן בזו הרגע ואיך יכול להיות בשתי מקומות יחד, רק אני אומר לך הענין, שאליהו על ידי שהחזיר את כל ישראל לתשובה ואמרו ד' הוא האלקים על ידי זה זכה לנשמה כללית של כל ישראל, ועל ידי זה בעת הכנסת הילדים בבריתו של אברהם אבינו, אז מתנוצץ ונתגלה בהילד חלק אחד מנשמת אליהו, וכל אחד נוטל לפי חלקו ושרשו, ואחר כך כשנתגדל והולך בדרך הטוב, אז נתגלה לו ממש חלק אליהו שיש בו, ואם כן האיש היושב אצלי שאני אומר עליו שיש לו גילוי אליהו, באמת אין לו רק חלק קטן באליהו לכן לפי הטבת מעשיו זכה ונתגלה בו חלקו הקטן שהוא בו, אבל בעל אבן עזרא היה לו חלק גדול באליהו לכן לא היה לו גילוי אליהו, עכ"ל הטהור.

פרק כ"ח כ"ה- וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם. בחומש דברים (ט"ז ח') כתוב, וביום השביעי עצרת לה' אלקיך לא תעשה מלאכה. יש לדקדק מאי טעמא בסוכות העצרת הוא בשמיני וכתיב (במדבר כ"ט ל"ה) עצרת תהיה לכם. ובפסח בשביעי וכתיב, לה' אלקיך. יש לומר כי ביום שמיני היה מילת יצחק אבינו עליו השלום שנולד ביום הראשון של פסח ועשה אברהם אבינו עליו השלום משתה ביום ה"ג מל השמיני כשמל את יצחק כמו שהביא תוס' (ראש פרק ר' אליעזר דמילה) וכן נהגו ישראל מעולם (תמיד) באותו יום, ולא היה ניכר עצרת שהוא לחג, על כן הקדימו לשביעי שיהיה עצרת לה' אלקיך, ויען רגילים להרבות בסעודה ביום השמיני ויש לחוש שיעשה מלאכה בשביעי לצורך סעודת יום השמיני כדחיישינן (פרק קמא דכתובות ה.)שמא ישחט בן עוף, על כן אמר, הכתוב לא תעשה מלאכה וקל להבין: (חתם סופר דרשות חלק ב' ערב ראש השנה)