פרק א' א'- מול. ב' במסורה. מול סוף. ואידך, (יהושע ה, ב) מול את בני ישראל שנית. ה' דברים נאמרו בקנה אין מוהלין בו ואין חותכין בו בשר ואין שוחטין בו וכו', כדאיתא במסכת חולין (טז, ב). וזהו שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע, עשה לך חרבות צורים. ואל תמול בקנה הגדל בסוף, פירוש באגם, וזהו מול סוף תמול את בני ישראל: (בעל הטורים)

וכן יש לפרש שזה חלק מתוכחת משה רבינו לבני ישראל, (יבמות עב.) על שלא מלו במדבר, ואפילו שהיה להם סיבה שלא נשבה רוח צפונית, מכל מקום הם גרמו לכך על ידי חטאם:

פרק א' ה'- הואיל משה באר את התורה הזאת. (תהלים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. אי זו היא סוד ה' זו מילה, שלא גילה אותם מאדם ועד עשרים דור עד שעמד אברהם ונתנה לו, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אם אתה תמול, תטול. סוד ה' ליראיו, מהו סוד, ס' ששים, ו' ששה, ד' ארבעה, הרי שבעים. שבעים נפש אני מעמיד ממך בזכות המילה, שנאמר, (דברים י כב) בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה. ואעמיד להם שבעים זקנים, שנאמר אספה לי שבעים איש. ואעמיד מהם משה, שהוא הוגה בתורה בשבעים לשון, שנאמר, הואיל משה באר את התורה, בזכות המילה, לכך נאמר סוד ה' ליראיו: (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשב)

פרק א' י'- והנכם היום ככוכבי השמים. יוסף עליכם ככם אלף פעמים. יש לפרש על פי מה דאיתא במדרש על פסוק איכה ירדוף אחד אלף. שפחות מישראל חשוב כאלף מן אומות העולם, והובא על פסוק לעם נולד כי עשה. מאימתי קטן נקרא נולד, חד אמר משעה שנימול, וכן הובא בתשובת מהרש"ל (סי' ע') שאונן מותר למול את בנו קודם קבורה, כי מה שאונן פטור מכל המצות הוא מפני כבוד המת, ואמרו בירושלמי נולד בן זכר באותה המשפחה נתרפאת כל אותה המשפחה, ועיקר לידת זכר הוא ביום מילתו, ועל ידי זה ניקל גם כן הדין מן המת, נמצא שמילת בנו הוא גם כן כבוד המת, ולכן מסתברא לומר, שמה שאמרו, שישראל אחד חשוב כאלף, הוא לאחר שנימול, וגם שעולה על הכוכבים הוא גם כן כנ"ל, אבל לפני שנימול, אף על פי שהוא גם כן ישראל מכל מקום, די שיהיה נחשב ככוכבים, ובתרגום יונתן בקרא בך יברך ישראל כתב, וברכון בית ישראל ית ינוקא ביומא דמהולתא. וידוע שישראל לא מלו במדבר שלא נשבה רוח צפונית, נמצא שקודם שנימולו לא היו ראויים לברכה, וגם לא היו אלא ככוכבים, וזה שכתוב, והנכם היום ככוכבי השמים. ולא למעלה מהם, וזהו מצד עצמכם שאין אתם נמולין כאבותיכם על כן אין מקום לברכת אבותיכם שתחול עליכם, אבל אני מברך אתכם, ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים. דהיינו שיתן לכם לב טהור ותימולו עצמכם שעל ידי זה תחשבו אלף פעמים כפי מה שאתם עכשיו ואחר כך, ויברך אתכם כאשר דבר לכם. שתהיו למעלה מן הכוכבים, לכן שייך שפיר לומר זו משלי, כי כן דרכם של תלמידי חכמים שמזהירין את דורם על שמירת המצות, ומשה רבינו עליו השלום גם כן ציוה להם על קיום מצות מילה: (חתם סופר על התורה)

פרק ב' ד'- אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו. קשה למה הוזכר אצל עשו עניין אחוה, וטעם אחיכם בני עשו, שיחוס ישראל מן אברהם, וכל זרעו אחים, כי כולם הם נמולים, וזה טעם לא תתעב אדומי כי אחיך הוא (להלן כג ח) רק בני הפלגשים ישמעאל ומדין וכל בני קטורה, אינם באחוה, מן הכתוב (בראשית כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע: (רמב"ן)

פרק ג' ב'- כי בידך נתתי אתו. כי בידך אתננו אין כתיב כאן, אלא כי בידך נתתי אתו, כבר פסקתי את דינו מימות יצחק, כיצד, בשעה שמל אברהם את יצחק בנו, עשה משתה וקרא לכל מלכי כנען, שנאמר, (בראשית כא) ויעש אברהם משתה גדול וגו'. מהו גדול, שכל גדולים היו שם, אף עוג היה שם, באותה שעה אמרו לו לעוג, לא כך היית אומר, אברהם פרדה עקרה הוא ואינו מוליד, כיון שראה את יצחק, אמר מהו זה אין זה כלום באצבעי אני הורגו אמר לו הקדוש ברוך הוא כך אמרת על מנת שתראה אלפים ורבבות יוצאים ממנו, ובידם אותו האיש עתיד ליפול: (מדרש רבה פרשה א)