פרק י"ח ג'- תמים תהיה עם יי אלהיך. כדי להיות עם ה' צריך מקודם להיות שלם- נימול, כן הביא הזוהר הקדוש (פרשת שלח)…ואמר רב מתיבתא, בכל אתר דכתיב תמים, דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית, אצל נח נאמר, תמים היה בדורותיו. ובגין דנטר ברית, אקרי תמים בדורותיו, מה דלא הוו כלהו הכי, דאינון מחבלן ארחייהו, ועל דא כתיב את האלהים התהלך נח. וכי מאן יכיל למיהך עמיה, אלא כל מאן דנטיר ברית קדישא אזדווגת מתקשרת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך (דברים יח) תמים תהיה עם יי אלהיך. תמים תהיה, ולבתר, עם יי אלהיך, בזווגא חדא בקשר אחד דכיון דנטיר ברית דא, עם יי להוי ולא אתפרש מניה: (זוהר פרשת שלח)

פרק כ' ח'- מי האיש הירא ורך הלבב. ופירשו חכמינו זכרונם לברכה, (סוטה מג:) הסח בין תפילין של ראש לתפילין של יד, עבירה הוא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה.

ונראה לפרש על פי מה שמובא בספר ידות אפרים בשם הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן ז"ל, על מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (מנחות לו.) הסח בין תפילין של ראש לתפילין של יד, עבירה וחוזר עליה מעורכי המלחמה. הכוונה, דתפילין של ראש מורה על המחשבה וכוונת הלב, ותפילין של יד מורה על המעשה, ולרמז שאין די לאדם אם עובד רק בשכלו כי אם צריך לעבוד גם בפועל, והראיה הוא ממלחמה, שאף על פי שיש כאן שר צבא חכם גדול, ובתחבולות יעשה מלחמה, אף על פי כן צריך הוא לאנשי חיל העומדים בחרב ובחנית. וזה כוונת הסח ומפסיק, היינו שרוצה לחלק בין של ראש לשל יד, עבירה הוא בידו וחוזר עליה, שצריך לחזור מדעתו זו, מעורכי המלחמה, שגם שם ההכרח היא למעשה בפועל, וממנו ילמד למצוות ומעשים טובים.

והנה, כשהאב צריך לחנך את בנו, הוא מסתפק ברצונו הטוב שרוצה ללמוד עמו, ורוצה לחנך את בנו למצוות ומעשים טובים, וכן שרוצה להשיאו אשה, אלא שקשה לו ודוחה בכל מיני אמתלאות, ומצדיק את עצמו שמספיק הרצון הטוב, וכמאמר חכמינו זכרונם לברכה, (שבת סג.) חישב עצמו לעשות מצוה ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. וכן יש לפרש את הבקשה שמתפללים בכל יום, ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל...לשמור ולעשות ולקיים. למה מזכירים ולקיים, הרי כבר הזכירו לשמור ולעשות, אלא שהבקשה היא שגם נקיים בפועל ממש את המצוה, ולא נסתפק במה שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

ולכן במילה מברכים את האב, כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. שהכוונה כשם שנכנס לברית, בפועל, שהרי אם לא מל לא קיים את המצוה, כן יכנס לתורה ולמצוות בפועל ממש: (ע"פ הספר ברכת אברהם)