פרק לא יד- הן קרבו ימיך למות. אמרו רבותינו מעשה היה בימי רבי שמעון בן חלפתא, שהלך לברית מילה, וסעד שם אביו של תינוק, והשקה אותן יין ישן בן ז' שנים, אמר להן מן היין הזה אני מיישן ממנו אני משקה לכם ביום חתונתו לשמחתו של בני, היו סועדין עד חצי הלילה, רבי שמעון בן חלפתא שהיה בטוח על כחו, יצא לו בחצי הלילה לילך לעירו, מצא שם מלאך המות בדרך, וראה אותו משונה, אמר ליה מי אתה, אמר ליה שלוחו של מקום, אמר ליה ומפני מה אתה משונה, אמר ליה אני משיחתן של בריות, שהן אומרים כך וכך אנו עתידין לעשות, ואינו יודע אימתי הוא נקרא למות, אותו האיש שהיית סועד אצלו ואמר לכם מן היין הזה אני מיישן לשמחת בני, והרי הגיע פרקו ליטול אחר ל' יום, אמר לו הראה לי את פרקי אמר לו לא עליך ולא על כיוצא בך אני שולט, פעמים שהקדוש ברוך הוא חפץ במעשים הטובים ומוסיף בכם חיים, שנאמר (משלי י) יראת ה' תוסיף ימים.... תדע לך כך היה צריך לומר למשה הנה אתה מת ולא אמר כך אלא הניח אותו ותלה המיתה בימים, מניין ממה שקרינו בענין (דברים לא) הן קרבו ימיך למות: (מדרש רבה פרשה ט)

ובמדרש קהלת הביא המעשה יותר בהרחבה מעשה באחד מגדולי צפורי שבאתה לו מילה ועלו אנשי עין תאנה לכבדו, ועלה עמהם רבי שמעון בן חלפתא... אזלין למקיימה מצותא דגזירתא הלכו לקיים את מצות המילה והוה אבוי דמיינוקא משקי לון חמר עתיק והשקה אותם אבי התינוק ביין ישן, ואמר, שתון מן הדין חמרא טבא שתו מהיין הטוב הזה דאנא רחיץ במאריה דשמיא אני בטוח בשם ה' מיניה אנא משקי לכון במשתותיה שמיין זה אני משקה לכם ביום חתונתו וענו בתריה וענו אחריו כשם שהכנסתו לברית כך תכניסהו לתורה ולחופה, מן קל מיליהון ונמשכה הסעודה עד אמצע הלילה ובקול המולת דבריהם נפק יצא רבי שמעון בן חלפתא בחשיכתא כשהיה חושך, ופגע ביה שליחהון דברייתא שליח ה'-מלאך המות, אמר ליה, מן בגין דאתון רחצין על עובדיכון טביא אתון נפקין על שעה דלא שעה מפני שאתם סומכים על מעשיכם הטובים אתם יוצאים בשעה שאינו זמן לצאת, אמר לו, את מאן את מי אתה, אמר לו אנא שליחהון דברייתא, אמר לו ולמה אפיך בישין למה פניך רעים? אמר מן קל מיליא קשיאתא דאנא שמע מן ברייתא בכל יום מהמילים הקשים שאומרים בני האדם, אמר ליה ומה אינון ומהם?, אמר ליה הדין מיינוקא דגזרתון יומא דין פתקיה גבי דאינסב יתיה מן הכא לתלתין יומין ילד זה שמלתם היום נגזר עליו שימות בעוד שלושים יום, והוה אבוי משקי לכון ואמר אישתון חמר טב דאנא רחיץ במארי דשמיא מיניה אנא משקי לכון במשתותיה והאב השקה אותכם יין ואמר שבטוח בה' שישקה אותכם גם ביום חתונתו, ושמעית ועצבית ושמעתי ונעצבתי דצלותהון מבטלה יתיה שתפילתכם שאמרתם כשם שהכנסתו וכו' מבטלת הגזירה, אמר ליה חייך דאת מחמי לי פיטקי הראה לי את שטרי-זמני למות, אמר לית אנא שליט על דידך ולא על דלחברך איני שולט לא עליך ולא על חבריך, אמר ליה למה, אמר דבכל יום ויום אתון עמלין בתורה ובמצות ועושין צדקות, והקדוש ברוך הוא מוסיף ימים על ימיכם, אמר ליה, יהא רעוא מקמיה קודשא בריך הוא יהי רצון מלפני ה' היך מה דלית את שליט על פיטקינן כשם שאינך שולט עלינו כך לא יהא לך רשו לעבור על מילנן כך לא יהיה לך רשות לעבור על דברינו ובעין רחמי מן שמיא שאמרנו כשם שהכנסתו וכו', וחיי מינוקא ונשאר התינוק בחיים: (קהלת רבה פרשה ג)