פרק לג א- וזאת הברכה אשר ברך משה. המדרש הביא באיזה זכות זבה משה רבינו לברך את ישראל, ומונה כמה דברים וביניהם, וזאת הברכה. זה שאמר הכתוב (משלי לא), רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה. דבר אחר, אברהם אומר למשה אני גדול ממך שהייתי זן לעוברים ולשבים, אמר לו משה, אני נתעלתי יותר ממך, אתה היית זן בני אדם ערלים ואני הייתי זן בני אדם מהולים, ולא עוד אלא אתה היית זן בישוב ואני הייתי זן במדבר. אין הפירוש שאברהם אבינו אמר כן, אלא המשמעות, שהפסוק מדבר כאילו היו הם מדברים: (מדרש רבה פרשה יא)

פרק לג ט- כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו. (יהושע ה) כי מולים היו כל העם היוצאים ממצרים. ישראל לא היו מלין במדבר מי היה מל, שבטו של לוי, שנאמר ובריתך ינצורו. (ילקוט שמעוני רמז תתקנה)

ולכן נקראת המילה על שבט לוי, וכדכתיב, (מלאכי יב) שיחתם ברית הלוי:

פרק לד ה- וימת שם… על פי ה'. הקדוש ברוך הוא אמר לסמאל הרשע, צא והבא נשמה של משה….וכיון שראה סמאל את משה, אחזתו רעדה וחיל כיולדה, ולא מצא פתחון פה לדבר עם משה, עד שאמר משה לסמאל (ישעיה מח) אין שלום אמר ה' לרשעים. מה תעשה בכאן, אמר לו, ליטול נשמתך באתי, אמר לו, מי שיגרך, אמר לו, מי שברא כל הבריות, אמר לו, אין אתה נוטל נשמתי, אמר לו, כל באי עולם נשמתן מסורים לידי, אמר לו, יש בי כח מכל באי עולם, אמר לו, מה כחך, אמר לו, אני בן עמרם, שיצאתי מבטן אמי מהול, ולא נצרכתי למוהלני, ובו ביום שנולדתי מצאתי פתחון פה, והלכתי ברגלי, ודברתי עם אבי ואמי, ואפילו חלב לא ינקתי….:(מדרש רבה פרשה יא)

ופירש העץ יוסף על המדרש למה החשיב על היותו נולד מהול שעיקר סיבת המילה, תיקון המדות, והיותו נולד מהול יורה כי מבטן אמו היה מתוקן במדות:

וכתב הרד"ל, שאין זה סותר למדרש שנאמר בו, שכשהיה בן שמונה ימים מלוהו, וקראו לו יקותיאל, שהכוונה שאף שנולד מהול, צריך עדיין להטיף דם ברית: